English

Español

Português

Français

Deutsch

Italiano

Русский

中文(简体)

한국어

日本語

Tiếng Việt

עברית

العربية

פּוֹפּוּלָרִי טריגונומטריה >

n=(2tan^3(2θ)-1)^{1/2}

פתרון

n = (2 tan^{3} (2 θ) - 1)^{\frac{1}{2}}

פתרון

θ = \frac{arctan ( 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} )}{2} + \frac{πk}{2}

צעדי פתרון

n = (2 tan^{3} (2 θ) - 1)^{\frac{1}{2}}

הפוך את האגפים

(2 tan^{3} (2 θ) - 1)^{\frac{1}{2}} = n

העלה בריבוע את שני האגפים:

2 tan^{3} (2 θ) - 1 = n^{2}

(2 tan^{3} (2 θ) - 1)^{\frac{1}{2}} = n

((2 tan^{3} (2 θ) - 1)^{\frac{1}{2}})^{2} = n^{2}

((2 tan^{3} (2 θ) - 1)^{\frac{1}{2}})^{2}

הרחב את:

2 tan^{3} (2 θ) - 1

((2 tan^{3} (2 θ) - 1)^{\frac{1}{2}})^{2}

(a^{b})^{c} = a^{b c}

:הפעל את חוק החזקות

= (2 tan^{3} (2 θ) - 1)^{\frac{1}{2} \cdot 2}

\frac{1}{2} \cdot 2 = 1

\frac{1}{2} \cdot 2

a \cdot \frac{b}{c} = \frac{a \cdot b}{c}

:הכפל שברים

= \frac{1 \cdot 2}{2}

2 :

בטל את הגורמים המשותפים

= 1

= 2 tan^{3} (2 θ) - 1

2 tan^{3} (2 θ) - 1 = n^{2}

2 tan^{3} (2 θ) - 1 = n^{2}

2 tan^{3} (2 θ) - 1 = n^{2}

פתור את:

tan (2 θ) = 3 \frac{n ^{2} + 1}{2}

2 tan^{3} (2 θ) - 1 = n^{2}

לצד ימין

1

העבר

2 tan^{3} (2 θ) - 1 = n^{2}

לשני האגפים

1

הוסף

2 tan^{3} (2 θ) - 1 + 1 = n^{2} + 1

פשט

2 tan^{3} (2 θ) = n^{2} + 1

2 tan^{3} (2 θ) = n^{2} + 1

2

חלק את שני האגפים ב

2 tan^{3} (2 θ) = n^{2} + 1

2

חלק את שני האגפים ב

\frac{2 tan ^{3} ( 2 θ )}{2} = \frac{n ^{2}}{2} + \frac{1}{2}

פשט

\frac{2 tan ^{3} ( 2 θ )}{2} = \frac{n ^{2}}{2} + \frac{1}{2}

\frac{2 tan ^{3} ( 2 θ )}{2}

פשט את:

tan^{3} (2 θ)

\frac{2 tan ^{3} ( 2 θ )}{2}

\frac{2}{2} = 1 :

חלק את המספרים

= tan^{3} (2 θ)

\frac{n ^{2}}{2} + \frac{1}{2}

פשט את:

\frac{n ^{2} + 1}{2}

\frac{n ^{2}}{2} + \frac{1}{2}

\frac{a}{c} \pm \frac{b}{c} = \frac{a \pm b}{c}

הפעל את החוק

= \frac{n ^{2} + 1}{2}

tan^{3} (2 θ) = \frac{n ^{2} + 1}{2}

tan^{3} (2 θ) = \frac{n ^{2} + 1}{2}

tan^{3} (2 θ) = \frac{n ^{2} + 1}{2}

x = n f (a)

אי זוגי, הפתרון הוא

n, x^{n} = f (a)

עבור

tan (2 θ) = 3 \frac{n ^{2} + 1}{2}

tan (2 θ) = 3 \frac{n ^{2} + 1}{2}

בדוק פתרונות:

tan (2 θ) = 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} {n \geq 0}

כדי לבדוק את נכונותם

(2 tan^{3} (2 θ) - 1)^{\frac{1}{2}} = n

הצב את הפתרונות ב

מחק את הפתרונות שמביאים לביטוי שקר

n \geq 0 \Leftarrow 2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{\frac{1}{2}} = n : tan (2 θ) = 3 \frac{n ^{2} + 1}{2}

הצב

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{\frac{1}{2}} = n

העלה בריבוע את שני האגפים:

n^{2} = n^{2}

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{\frac{1}{2}} = n

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{\frac{1}{2}}^{2} = n^{2}

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{\frac{1}{2}}^{2}

הרחב את:

n^{2}

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{\frac{1}{2}}^{2}

(a^{b})^{c} = a^{b c}

:הפעל את חוק החזקות

= 2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{\frac{1}{2} \cdot 2}

\frac{1}{2} \cdot 2 = 1

\frac{1}{2} \cdot 2

a \cdot \frac{b}{c} = \frac{a \cdot b}{c}

:הכפל שברים

= \frac{1 \cdot 2}{2}

2 :

בטל את הגורמים המשותפים

= 1

= 2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1

הרחב את:

n^{2}

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} = n^{2} + 1

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3}

(3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} = \frac{n ^{2} + 1}{2}

(3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3}

(a^{b})^{c} = a^{b c}

:הפעל את חוק החזקות

= (\frac{n ^{2} + 1}{2})^{\frac{1}{3} \cdot 3}

\frac{1}{3} \cdot 3 = 1

\frac{1}{3} \cdot 3

a \cdot \frac{b}{c} = \frac{a \cdot b}{c}

:הכפל שברים

= \frac{1 \cdot 3}{3}

3 :

בטל את הגורמים המשותפים

= 1

= \frac{n ^{2} + 1}{2}

= 2 \cdot \frac{n ^{2} + 1}{2}

a \cdot \frac{b}{c} = \frac{a \cdot b}{c}

:הכפל שברים

= \frac{( n ^{2} + 1 ) \cdot 2}{2}

2 :

בטל את הגורמים המשותפים

= n^{2} + 1

= n^{2} + 1 - 1

1 - 1 = 0

= n^{2}

= n^{2}

n^{2} = n^{2}

n^{2} = n^{2}

שני האגפיס שווים

מתקיים לכל n

בדוק פתרונות:

n < 0

לא נכון

, n = 0

נכון

, n > 0

נכון

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{\frac{1}{2}} = n

מזג את התווכים עם הפתרונות

מתקיים לכל n

מצא את האינטרוולים של הפונקציה:

n < 0, n = 0, n > 0

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{\frac{1}{2}} = n

מצא את הפתרונות של השורשים הזוגיים

2 3 \frac{n ^{2} + 1}{2}^{3} - 1 = 0

פתור את:

n = 0

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1 = 0

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1

פרק לגורמים את:

(2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1) (2^{\frac{2}{3}} (\frac{n ^{2} + 1}{2})^{\frac{2}{3}} + 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} + 1)

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1

(2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{3}

בתור

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1

כתוב מחדש את

2 (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1

(2^{\frac{1}{3}})^{3}

בתור

2

כתוב מחדש את

= (2^{\frac{1}{3}})^{3} (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1

1^{3}

בתור

1

כתוב מחדש את

= (2^{\frac{1}{3}})^{3} (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{3}

a^{m} b^{m} = (ab)^{m}

:הפעל את חוק החזקות

(2^{\frac{1}{3}})^{3} (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} = (2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3}

= (2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{3}

= (2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{3}

x^{3} - y^{3} = (x - y) (x^{2} + x y + y^{2})

הפעל את החוק

(2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} - 1^{3} = (2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1) (2^{\frac{1}{3}})^{2} (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{2} + 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} + 1

= (2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1) (2^{\frac{1}{3}})^{2} (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{2} + 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} + 1

פשט

= (2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1) 2^{\frac{2}{3}} (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{2} + 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} + 1

(3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{2} = \frac{n ^{2} + 1}{2}^{\frac{2}{3}}

(3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{2}

(a^{b})^{c} = a^{b c}

:הפעל את חוק החזקות

= (\frac{n ^{2} + 1}{2})^{\frac{1}{3} \cdot 2}

\frac{1}{3} \cdot 2 = \frac{2}{3}

\frac{1}{3} \cdot 2

a \cdot \frac{b}{c} = \frac{a \cdot b}{c}

:הכפל שברים

= \frac{1 \cdot 2}{3}

1 \cdot 2 = 2 :

הכפל את המספרים

= \frac{2}{3}

= (\frac{n ^{2} + 1}{2})^{\frac{2}{3}}

= (2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1) (2^{\frac{2}{3}} (\frac{n ^{2} + 1}{2})^{\frac{2}{3}} + 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} + 1)

(2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1) (2^{\frac{2}{3}} (\frac{n ^{2} + 1}{2})^{\frac{2}{3}} + 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} + 1) = 0

פתור על ידי השוואת הגורמים לאפס

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1 = 0 or 2^{\frac{2}{3}} (\frac{n ^{2} + 1}{2})^{\frac{2}{3}} + 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} + 1 = 0

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1 = 0

פתור את:

n = 0

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1 = 0

לצד ימין

1

העבר

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1 = 0

לשני האגפים

1

הוסף

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1 + 1 = 0 + 1

פשט

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} = 1

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} = 1

2^{\frac{1}{3}}

חלק את שני האגפים ב

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} = 1

2^{\frac{1}{3}}

חלק את שני האגפים ב

\frac{2 ^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2}}{2 ^{\frac{1}{3}}} = \frac{1}{2 ^{\frac{1}{3}}}

פשט

3 \frac{n ^{2} + 1}{2} = \frac{1}{2 ^{\frac{1}{3}}}

3 \frac{n ^{2} + 1}{2} = \frac{1}{2 ^{\frac{1}{3}}}

3

העלה את שני אגפי המשוואה בחזקת:

\frac{n ^{2} + 1}{2} = \frac{1}{2}

3 \frac{n ^{2} + 1}{2} = \frac{1}{2 ^{\frac{1}{3}}}

(3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3} = (\frac{1}{2 ^{\frac{1}{3}}})^{3}

(3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3}

הרחב את:

\frac{n ^{2} + 1}{2}

(3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{3}

(a^{b})^{c} = a^{b c}

:הפעל את חוק החזקות

= (\frac{n ^{2} + 1}{2})^{\frac{1}{3} \cdot 3}

\frac{1}{3} \cdot 3 = 1

\frac{1}{3} \cdot 3

a \cdot \frac{b}{c} = \frac{a \cdot b}{c}

:הכפל שברים

= \frac{1 \cdot 3}{3}

3 :

בטל את הגורמים המשותפים

= 1

= \frac{n ^{2} + 1}{2}

(\frac{1}{2 ^{\frac{1}{3}}})^{3}

הרחב את:

\frac{1}{2}

(\frac{1}{2 ^{\frac{1}{3}}})^{3}

(\frac{a}{b})^{c} = \frac{a ^{c}}{b ^{c}}

:הפעל את חוק החזקות

= \frac{1 ^{3}}{( 2 ^{\frac{1}{3}} ) ^{3}}

(2^{\frac{1}{3}})^{3} : 2

(a^{b})^{c} = a^{b c}

:הפעל את חוק החזקות

= 2^{\frac{1}{3} \cdot 3}

\frac{1}{3} \cdot 3 = 1

\frac{1}{3} \cdot 3

a \cdot \frac{b}{c} = \frac{a \cdot b}{c}

:הכפל שברים

= \frac{1 \cdot 3}{3}

3 :

בטל את הגורמים המשותפים

= 1

= 2

= \frac{1 ^{3}}{2}

1^{a} = 1

הפעל את החוק

1^{3} = 1

= \frac{1}{2}

\frac{n ^{2} + 1}{2} = \frac{1}{2}

\frac{n ^{2} + 1}{2} = \frac{1}{2}

\frac{n ^{2} + 1}{2} = \frac{1}{2}

פתור את:

n = 0

\frac{n ^{2} + 1}{2} = \frac{1}{2}

2

הכפל את שני האגפים ב

\frac{n ^{2} + 1}{2} = \frac{1}{2}

2

הכפל את שני האגפים ב

\frac{2 ( n ^{2} + 1 )}{2} = \frac{1 \cdot 2}{2}

פשט

\frac{2 ( n ^{2} + 1 )}{2} = \frac{1 \cdot 2}{2}

\frac{2 ( n ^{2} + 1 )}{2}

פשט את:

n^{2} + 1

\frac{2 ( n ^{2} + 1 )}{2}

\frac{2}{2} = 1 :

חלק את המספרים

= n^{2} + 1

\frac{1 \cdot 2}{2}

פשט את:

1

\frac{1 \cdot 2}{2}

1 \cdot 2 = 2 :

הכפל את המספרים

= \frac{2}{2}

\frac{a}{a} = 1

הפעל את החוק

= 1

n^{2} + 1 = 1

n^{2} + 1 = 1

n^{2} + 1 = 1

לצד ימין

1

העבר

n^{2} + 1 = 1

משני האגפים

1

החסר

n^{2} + 1 - 1 = 1 - 1

פשט

n^{2} = 0

n^{2} = 0

x^{n} = 0 \Rightarrow x = 0

הפעל את החוק

n = 0

n = 0

בדוק פתרונות:

n = 0

נכון

כדי לבדוק את נכונותם

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} - 1 = 0

הצב את הפתרונות ב

מחק את הפתרונות שמביאים לביטוי שקר

n = 0

החלף את:

נכון

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{0 ^{2} + 1}{2} - 1 = 0

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{0 ^{2} + 1}{2} - 1 = 0

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{0 ^{2} + 1}{2} - 1

0^{a} = 0

הפעל את החוק

0^{2} = 0

= 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{0 + 1}{2} - 1

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{0 + 1}{2} = 1

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{0 + 1}{2}

0 + 1 = 1 :

חבר את המספרים

= 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{1}{2}

a^{m} b^{m} = (ab)^{m}

:הפעל את חוק החזקות

2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{1}{2} = (2 \cdot \frac{1}{2})^{\frac{1}{3}}

= (2 \cdot \frac{1}{2})^{\frac{1}{3}}

2 \cdot \frac{1}{2} = 1

2 \cdot \frac{1}{2}

a \cdot \frac{b}{c} = \frac{a \cdot b}{c}

:הכפל שברים

= \frac{1 \cdot 2}{2}

2 :

בטל את הגורמים המשותפים

= 1

= 1^{\frac{1}{3}}

1^{a} = 1

הפעל את החוק

= 1

= 1 - 1

1 - 1 = 0 :

חסר את המספרים

= 0

0 = 0

נכון

הפתרון למשוואה הוא

n = 0

2^{\frac{2}{3}} (\frac{n ^{2} + 1}{2})^{\frac{2}{3}} + 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} + 1 = 0

פתור את:

n \in R

אין פתרון ל

2^{\frac{2}{3}} (\frac{n ^{2} + 1}{2})^{\frac{2}{3}} + 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} + 1 = 0

a^{\frac{n}{m}} = (m a)^{n} :

השתמש בתכונה המעריכית הבאה

(\frac{n ^{2} + 1}{2})^{\frac{2}{3}} = (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{2}

2^{\frac{2}{3}} (3 \frac{n ^{2} + 1}{2})^{2} + 2^{\frac{1}{3}} 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} + 1 = 0

3 \frac{n ^{2} + 1}{2} = u

כתוב את המשוואה מחדש, כאשר

2^{\frac{2}{3}} u^{2} + 2^{\frac{1}{3}} u + 1 = 0

2^{\frac{2}{3}} u^{2} + 2^{\frac{1}{3}} u + 1 = 0

פתור את:

u \in R

אין פתרון ל

2^{\frac{2}{3}} u^{2} + 2^{\frac{1}{3}} u + 1 = 0

2^{\frac{2}{3}} u^{2} + 2^{\frac{1}{3}} u + 1 = 0

דיסקרימיננטה:

- 3 \cdot 2^{\frac{2}{3}}

2^{\frac{2}{3}} u^{2} + 2^{\frac{1}{3}} u + 1 = 0

b^{2} - 4 a c

הדיסקרימיננטה היא

a x^{2} + b x + c = 0

למשוואה רבועית מהצורה

(2^{\frac{1}{3}})^{2} - 4 \cdot 2^{\frac{2}{3}} \cdot 1 : a = 2^{\frac{2}{3}}, b = 2^{\frac{1}{3}}, c = 1

עבור

(2^{\frac{1}{3}})^{2} - 4 \cdot 2^{\frac{2}{3}} \cdot 1

(2^{\frac{1}{3}})^{2} - 4 \cdot 2^{\frac{2}{3}} \cdot 1

הרחב את:

- 3 \cdot 2^{\frac{2}{3}}

(2^{\frac{1}{3}})^{2} - 4 \cdot 2^{\frac{2}{3}} \cdot 1

(2^{\frac{1}{3}})^{2} = 2^{\frac{2}{3}}

(2^{\frac{1}{3}})^{2}

(a^{b})^{c} = a^{b c}

:הפעל את חוק החזקות

= 2^{\frac{1}{3} \cdot 2}

\frac{1}{3} \cdot 2 = \frac{2}{3}

\frac{1}{3} \cdot 2

a \cdot \frac{b}{c} = \frac{a \cdot b}{c}

:הכפל שברים

= \frac{1 \cdot 2}{3}

1 \cdot 2 = 2 :

הכפל את המספרים

= \frac{2}{3}

= 2^{\frac{2}{3}}

4 \cdot 2^{\frac{2}{3}} \cdot 1 = 4 \cdot 2^{\frac{2}{3}}

4 \cdot 2^{\frac{2}{3}} \cdot 1

4 \cdot 1 = 4 :

הכפל את המספרים

= 4 \cdot 2^{\frac{2}{3}}

= 2^{\frac{2}{3}} - 4 \cdot 2^{\frac{2}{3}}

2^{\frac{2}{3}} - 4 \cdot 2^{\frac{2}{3}} = - 3 \cdot 2^{\frac{2}{3}} :

חבר איברים דומים

= - 3 \cdot 2^{\frac{2}{3}}

- 3 \cdot 2^{\frac{2}{3}}

u \in R

דיסקרימיננטה לא יכולה להיות שלילית עבור

הפתרון למשוואה הוא

u \in R אין פתרון ל

n \in R אין פתרון ל

n = 0

בדוק פתרונות:

n = 0

נכון

כדי לבדוק את נכונותם

2 3 \frac{n ^{2} + 1}{2}^{3} - 1 = 0

הצב את הפתרונות ב

מחק את הפתרונות שמביאים לביטוי שקר

n = 0

החלף את:

נכון

2 (3 \frac{0 ^{2} + 1}{2})^{3} - 1 = 0

2 (3 \frac{0 ^{2} + 1}{2})^{3} - 1 = 0

2 (3 \frac{0 ^{2} + 1}{2})^{3} - 1

0^{a} = 0

הפעל את החוק

0^{2} = 0

= 2 (3 \frac{0 + 1}{2})^{3} - 1

2 (3 \frac{0 + 1}{2})^{3} = 1

2 (3 \frac{0 + 1}{2})^{3}

(3 \frac{0 + 1}{2})^{3} = \frac{1}{2}

(3 \frac{0 + 1}{2})^{3}

(a^{b})^{c} = a^{b c}

:הפעל את חוק החזקות

= (\frac{0 + 1}{2})^{\frac{1}{3} \cdot 3}

\frac{1}{3} \cdot 3 = 1

\frac{1}{3} \cdot 3

a \cdot \frac{b}{c} = \frac{a \cdot b}{c}

:הכפל שברים

= \frac{1 \cdot 3}{3}

3 :

בטל את הגורמים המשותפים

= 1

= \frac{0 + 1}{2}

0 + 1 = 1 :

חבר את המספרים

= \frac{1}{2}

= 2 \cdot \frac{1}{2}

a \cdot \frac{b}{c} = \frac{a \cdot b}{c}

:הכפל שברים

= \frac{1 \cdot 2}{2}

2 :

בטל את הגורמים המשותפים

= 1

= 1 - 1

1 - 1 = 0 :

חסר את המספרים

= 0

0 = 0

נכון

הפתרון למשוואה הוא

n = 0

n = 0

האיטרבלים מוגדרים מסביב לאפס

n < 0, n = 0, n > 0

אחד את האינטרוולים עם תחום ההגדרה של הפונקציה

n < 0, n = 0, n > 0

כדי לבדוק את נכונותם

(2 3 \frac{n ^{2} + 1}{2}^{3} - 1)^{\frac{1}{2}} = n

הצב את הפתרונות ב

מחק את הפתרונות שמביאים לביטוי שקר

ביטוי שקר

\Leftarrow (2 3 \frac{n ^{2} + 1}{2}^{3} - 1)^{\frac{1}{2}} \neq = n

n < 0

הצב את

הפתרון למשוואה הוא

n \geq 0

הפתרון למשוואה הוא

tan (2 θ) = 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} {n \geq 0}

Apply trig inverse properties

tan (2 θ) = 3 \frac{n ^{2} + 1}{2}

tan (2 θ) = 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} :

פתרונות כלליים עבור

tan (x) = a \Rightarrow x = arctan (a) + πk

2 θ = arctan (3 \frac{n ^{2} + 1}{2}) + πk

2 θ = arctan (3 \frac{n ^{2} + 1}{2}) + πk

2 θ = arctan (3 \frac{n ^{2} + 1}{2}) + πk

פתור את:

θ = \frac{arctan ( 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} )}{2} + \frac{πk}{2}

2 θ = arctan (3 \frac{n ^{2} + 1}{2}) + πk

2

חלק את שני האגפים ב

2 θ = arctan (3 \frac{n ^{2} + 1}{2}) + πk

2

חלק את שני האגפים ב

\frac{2 θ}{2} = \frac{arctan ( 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} )}{2} + \frac{πk}{2}

פשט

θ = \frac{arctan ( 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} )}{2} + \frac{πk}{2}

θ = \frac{arctan ( 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} )}{2} + \frac{πk}{2}

θ = \frac{arctan ( 3 \frac{n ^{2} + 1}{2} )}{2} + \frac{πk}{2}

גרף

דוגמאות פופולריות

0=2sin(x+1)+1

0 = 2 sin (x + 1) + 1

tan(θ)*10=10

tan (θ) \cdot 10 = 10

4cos(x)+tan(45)=0.6

4 cos (x) + tan (4 5^{\circ}) = 0.6

sin(5x+8)=cos(9x-16)

sin (5 x + 8) = cos (9 x - 16)

cos(x)=(sqrt(125))/(sqrt(174))

cos (x^{\circ}) = \frac{125}{174}